עצרת מחאה בכרם הזיתים היהודי-ערבי "אואזיס"

9.5.2014

''לא להעברת קו מתח עילי במטעי הזיתים באדמות רוחה''

התכנית להעביר קו מתח עילי באדמות חקלאיות של תושבים ערבים באזור ואדי ערה הייתה הגורם לעצרת מחאה יהודית-ערבית, שהתקיימה ביום ו', 9.5.14, בכרם הזיתים האורגני ''אואזיס''. פרוייקט אואזיס הוקם ב-2010 בשיתוף בין חברת אל-ג'וזור של בעלי קרקעות מכפר ערה, לבין עמותת סינדיאנת הגליל לסחר הוגן. בעצרת נוכחו בעלי אדמות מערערה ואום אל-פחם, אנשי סינדיאנת הגליל, ומתנגדים יהודים וערבים למסלול קו המתח העילי.


את העצרת פתחה מיכל שוורץ, דוברת עמותת סינדיאנת הגליל, שהבהירה כי שיתוף הפעולה היהודי ערבי ההדוק שנוצר בכרם הזיתים האורגני, מהווה דוגמא ואלטרנטיבה למדיניות הגזענית של הממשלה שאינה מוכנה לראות בערבים אזרחים שווי זכויות. ''מטרת העצרת היא להשפיע על מקבלי ההחלטות להזיז את תואי קו המתח העילי אל מחוץ לשטחים הנטועים, ואנו מקווים שההחלטה הסופית תהיה לטובת בעלי הקרקעות. מאידך, במידה והרשויות יתעלמו מההגיון והצדק, כל הנוכחים כאן מתחייבים להיאבק, שכם אל שכם, למען זכויות בעלי האדמות הפרטיים, למען הצדק והשוויון.''


ראש המועצה המקומית ערערה, מודר יונס, סיפר על ההיסטוריה של הפרויקט המשותף, אותו הוא מלווה עוד לפני הבחרו לראשות המועצה. יונס תאר את הלחצים והחשדנות בכפר לגבי הפרויקט, את הרינונים שהוא ומשפחתו מכרו את אדמתם ליהודים, ואת נחישותם לקדם את הפרויקט, שמבטיח פיתוח מודרני של אדמה חקלאית לטובת בעלי האדמות והחקלאות הערבית. ''רצינו להפיח תקווה במקום אש, לכן הופתענו וזעמנו על התכנית להעביר כאן את קו המתח העילי. זוהי תכנית פוגענית שצריך לעצור אותה.''
''יתכן שרבים בכפרים הערבים אבדו את האמון בשיתוף פעולה יהודי ערבי,'' הוסיף יונס, ''אבל אסור לנו לקבל גישה כזו. אני מקווה שהמטע הזה והמאבק הזו יולידו תקווה. אנו, תושבי האזור, לא הולכים לשום מקום. אנחנו נשארים כאן, וחשוב שכל מי שיושב למעלה, בממשלה, יבין, שתושבי המשולש נשארים כאן ולא יוותרו על אף מטר נוסף מאדמתם.''


הדס להב, מנהלת עמותת סינדיאנת הגליל, הסבירה כי המטע האורגני הוקם על אדמה שנחכרה לתקופה של 19 שנה, שאחריהם יקבלו בעלי האדמה את המטע המניב על כל מה שיש בו, ויוכלו להמשיך ליהנות מפירותיו. ''זוהי השקעה בעתיד כדי לבנות כאן חברה הוגנת, שתאפשר התפתחות וצמיחה לכולם,'' אמרה להב. ''אנחנו מאמינים בשיתוף פעולה בין יהודים וערבים, כי אנחנו מאמינים שאחד ועוד אחד שווים הרבה יותר משניים.'' בעקבות נטיעת אואזיס בשנת 2010, נטעו מטעי זיתים רבים בשטח ''זאת התשובה של סינדיאנת הגליל לפעולות תג מחיר שמשליטים טרור ושנאה בכל מקום.''

מוחמד סלאמה, אחד מבעלי האדמות באזור, תיאר את הפעולה המשותפת נגד הפקעת האדמות ''כאור של תקווה בקצה המנהרה החשוכה של שנאה ואיבה. אנו זורעים כאן עצי זית ולא פצצות, מדוע השלטון רואה זאת בשלילה ונלחם בנו? אנו רוצים שלום והבנה, אבל אלו חייבים להבנות על הכרה בכך שלתושבים הערבים באזור הזה יש זכות לקיום אנושי מכובד, ואם לא תהיה ברירה, אנו מוכנים להמשיך במאבק שהוביל בשנת 2000 להסכם רוחה.''


סלימאן פחמאוי, ראש ועד בעלי האדמות ברוחה, היה אחרון הדוברים, וסיכם 16 שנות מאבק על האדמות, שהתחיל כאשר בשנת 1998 הוצא הצו האוסר על תושבי הכפרים הערבים להכנס לאזור, שהיה עד אז שטח אש. בשיא המאבק, במהלך התנגשויות בין המשטרה לתושבי אום אל-פחם, נפצעו 630 איש. הממשלה, שנוכחה כי בעלי האדמות נחושים לא לוותר על אדמותיהם, נאותה להגיע להסכם. כך נחתם בהסכם רוחה בדצמבר 2000. ההסכם כלל העברת 11,300 דונם לשטחי השיפוט של הרשויות המקומיות הערביות (השטחים הועברו בפועל בשנת 2005), וכן הוחלט על העברה מדורגת של שטחים נוספים לעיבוד של חקלאי האזור.
''ביוני 2013 נודע לנו,'' סיפר פחמאוי, ''שתוואי קו המתח הגבוה, שתוכנן לעבור מצפון לאדמות רוחה, הוזז, לפי דרישת הצבא, לתוך השטח שהוחזר, ויביא להפקעה מחודשת של אלפי דונם מאדמותינו. השינוי התבצע בלי שבעלי האדמות קיבלו עליו הודעה. מאז מתנהל מאבק משפטי ומנהלי מול ועדות התכנון, חברת החשמל, וגורמי הביטחון. כאשר גילו הרשויות שבליבו של האזור המיועד למעבר קו החשמל, נמצא מטע זיתים אורגני שבו שותפים יהודים וערבים, הם הופתעו מאוד. אנחנו מקדמים בברכה שיתוף פעולה יהודי ערבי למען פיתוח לכולם. ההצטרפות של סינדיאנת הגליל למאבקנו היא תוספת מבורכת וחשובה, המעניקה לנו כוח וחושפת את העוול. ועד רוחה נחוש בעמדתו להתנגד לכל תכנית שתבוא על חשבון בעלי האדמות ברוחה, אדמות שרק לאחרונה זכינו לעבדן, אחרי 50 שנה בהן הן שמשו כשטחי אש של הצבא''.

לחתימה על העצומה

למאמר ווידאו בעברית וערבית באתר ''כל אל-ערב'' 

למאמרים נוספים אודות פרויקט אואזיס 
 
 

מצילים את אואזיס. סרטו של נמרוד קרן

עצרת מחאה- מצילים את 'אואזיס'